Preferences — העדפות

העדפות של מקבל ההחלטות מייצגות שיפוט המובע בצורה כלשהי לגבי קיומו או היעדרו של יתרון של אחד מהחלופות על פני אחרת או על פני כולן. זהו מרכיב יסודי בתהליך הבחירה, המספק אמות מידה להערכת חלופות ולקבלת החלטות. ההעדפות יכולות להיות מובעות במפורש (בצורת דירוג, שיפוטים, קריטריונים) או במשתמע — דרך פעולות, תגובות או בחירה מועדפת ללא הנמקה פורמלית.

סובייקטיביות ורציונליות של העדפות

בתורת קבלת ההחלטות, ההעדפות מתפרשות כסובייקטיביות, אולם מניחים שמקבל ההחלטות פועל באופן רציונלי. כלומר, הבחירה אמורה להיות כפופה להיגיון עקבי פנימי המשקף את המטרות, האינטרסים ומערכת הערכים של האדם הספציפי. בהקשר זה אין פתרון "אובייקטיבי" אחד הטוב מכולם, שכן מקבלי החלטות שונים עשויים לפרש את אותן חלופות בצורות שונות, ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר מבחינתם הסובייקטיבית.

ההעדפות מתבטאות:

• בעת הערכת החלופות והשוואתן,
• בהדגשת מאפיינים משמעותיים,
• בעת הערכת קבילותן או דומיננטיות החלופות.

העדפות מפורשות ומשתמעות

• העדפות מפורשות — מפורמלות וניתן לייצגן בצורת כללי החלטה או מודלי בחירה.
• העדפות משתמעות — מתגלות דרך התנהגות, תצפית או במהלך דיאלוג איטרטיבי עם מקבל ההחלטות. קשה לתעדן, במיוחד במקרה של מספר רב של חלופות או אצל מקבלי החלטות קבוצתיים בעלי בסיסי ערכים שונים.

מסגרת (Frame)

תורת קבלת ההחלטות מאפשרת השפעת ניסוח הבעיה והקשר הצגת המידע על התנהגות מקבל ההחלטות. הכוונה היא שאותה החלטה עצמה עשויה להיתפס בצורות שונות בהתאם ל:

• סדר הצגת החלופות;
• המאפיינים והתכונות המודגשים;
• הפרשנות ההקשרית של הבעיה.

כך, ניסוח הבעיה, שפת ההצגה ומבנה ההערכה הופכים לכלים שעשויים לשנות את מבנה ההעדפות. הדבר תואם את מה שבפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתואר כאפקט המסגרת (frame effect) — כאשר ההעדפות משתנות בהתאם לאופן שבו המידע מוצג.

סתירות וחוסר עקביות בהעדפות

אפילו בניסוח מפורש של העדפות, מקבל ההחלטות עשוי:

• להכיל סתירות לוגיות,
• להיות לא עקבי,
• להעריך בטעות חלופות.

מאפיינים אלה נלקחים בחשבון בבניית מערכות תמיכה בקבלת החלטות, המניחות הבהרת העדפות במצב אינטראקטיבי.

מידול העדפות

גישות לפורמליזציה של העדפות:

• מודלים רלציוניים — מתארים העדפות כיחסים בינאריים (העדפה, שקילות, אי-השוואתיות).
• שיטות ניתוח מילוליות — מבוססות על תיאור איכותי של קריטריונים וסדרי הדרגות סובייקטיביים הקרובים לשפה הטבעית.
• מודלי אגרגציה — ההעדפות מובעות דרך מקדמי משקל ופונקציות הערכה, המאפשרים לאגד קריטריונים לציון מסכם.

לכל מודל יש מגבלות והוא עשוי לעוות את ההעדפות האמיתיות, במיוחד בעת ניסיון לפרשן באופן מספרי, דבר המודגש בביקורת על קנה המידה האוניברסלי של מאפיינים איכותיים.