קביעת מטרות

קביעת מטרות היא תהליך של זיהוי, ניסוח וקביעת מטרות עבור מערכת או תהליך שינויה במסגרת ניתוח מערכות. קביעת מטרות קובעת את כיווני הפעלתה והתפתחותה של המערכת, ומהווה בסיס לגיבוש משימות, בחירת קריטריוני יעילות ומידול עוקב.

מאפיין כללי

בניתוח מערכות, קביעת מטרות נתפסת כשלב מפתח, שממנו תלויים:

גיבוש ייצוג המצב הבעייתי;
בניית מודלים של מצב המערכת הרצוי;
בחירת אמצעים ושיטות להשגת המטרות;
קביעת קריטריונים להערכת תוצאות הפעילות.

המטרה קובעת את כיוון התפתחות המערכת ומשמשת אמת מידה ליעילות ההחלטות המתקבלות. לפי הגישה המוצגת בעבודותיו של ט. סאאטי, קביעת מטרות מפורשת כתכנון עתיד רצוי, הקובע את מסלול שינויי המערכת.

המטרה כקטגוריה מערכתית

מטרה בהקשר של ניתוח מערכות מאופיינת במאפיינים הבאים:

משקפת את המצב הרצוי של המערכת או הסביבה;
קובעת את כיוון הטרנספורמציות;
משמשת בסיס לבחירת אסטרטגיית הפעלה או פיתוח;
היא תוצאה של בחירה סובייקטיבית, התלויה בעמדת האינטרסים של המתבונן.

המטרה קובעת את התוצאות הסופיות שאליהן צריכה המערכת לשאוף בתהליך פעולתה או שינויה.

שלבי קביעת המטרות

תהליך קביעת המטרות כולל רצף של פעולות:

זיהוי הבעיה — הכרה בפער בין המצב הנוכחי לרצוי (הבעיה).
ניסוח מטרות — קביעת המצב שאליו שואף נושא הניתוח.
הבהרת מגבלות ומשאבים — קביעת התנאים המשפיעים על ישיגות המטרות.
בניית היררכיית מטרות — מבנה המטרות לפי רמות חשיבות (היררכיית מטרות).
קביעת קריטריוני הערכה — ניסוח מדדים לפיהם תוערך מידת השגת המטרות.
תיקון מטרות — התאמה אפשרית של המטרות עם שינוי תנאים או קבלת מידע חדש (אופי איטרטיבי של קביעת מטרות).

דרישות לניסוח מטרות

ניסוח תקין של מטרות חייב לעמוד בדרישות הבאות:

בהירות — המטרה חייבת להיות מנוסחת בצורה ברורה וחד-משמעית.
מדידות — המטרות חייבות לאפשר הערכה כמותית או איכותית של מידת השגתן.
ריאליות — המטרות חייבות להיות ישיגות בתנאים הנתונים.
עקביות — מטרות ברמות שונות חייבות להיות קשורות זו בזו ובלתי-סותרות.
קביעות זמנית — רצוי שתהיינה מועדי השגת המטרות.

היררכיית מטרות

לפי מתודולוגיית ניתוח היררכיות (AHP), שפותחה על-ידי ט. סאאטי, המטרות מאורגנות במבנה רב-שכבתי:

מטרה ראשית — קובעת את הכיוון הכללי של התפתחות המערכת.
קריטריוני הרמה הראשונה — ההיבטים העיקריים לפיהם נבחנת השגת המטרה הראשית.
תת-מטרות ותת-רמות קריטריונים — פירוט כיוונים והיבטי הערכה פרטיים.
חלופות פעולה — פתרונות ספציפיים המובילים להשגת המטרות.

ייצוג היררכי של מטרות מאפשר לפרק משימות מורכבות בצורה עקבית ומפשט את תהליך הניתוח.

פורמליזציה של מטרות באמצעות ניתוח השוואתי

לשיפור האובייקטיביות בהערכת מטרות וקריטריונים, מציע ט. סאאטי להשתמש בשיטת השוואות זוגיות, המאפשרת:

לקבוע את החשיבות היחסית של מטרות ותת-מטרות;
לזהות עדיפויות בין חלופות;
לבנות מודלים כמותיים של העדפות נושאי הניתוח.

פורמליזציה כזו חשובה במיוחד בתנאים של רב-קריטריאליות ואי-ודאות.