Decision theory — תורת קבלת ההחלטות
תורת קבלת ההחלטות — תחום מדעי בין-תחומי המכוון לפיתוח שיטות, מודלים ונהלים המבטיחים בחירה רציונלית ומנומקת של אפשרות פעולה אחת או יותר בתנאים של מוגבלות משאבים, ריבוי מטרות, אי-ודאות וסיכון.
הגדרה כללית
קבלת החלטה היא תהליך מודע של בחירת האפשרות הטובה ביותר, במובן כזה או אחר, מתוך קבוצה נתונה של חלופות מותרות. בפעילות מקצועית, תהליך זה מקבל אופי של צורה ייחודית של פעילות אנושית, בעלת חשיבות מיוחדת בניהול, תכנון, תכנות ובסוגים אחרים של התנהגות מכוונת-מטרה.
מהות תורת קבלת ההחלטות היא לספק לקובע ההחלטות (קה"ח) כלים:
- לפורמליזציה של הבעיה,
- לזיהוי מכלול ההחלטות המותרות,
- להערכת ההשלכות האפשריות,
- לבחירה מנומקת של חלופות מועדפות מנקודת המבט של המטרות והמגבלות הנתונות.
מטרות ויעדי התורה
המטרה העיקרית של תורת קבלת ההחלטות היא פיתוח כלים לבחירה רציונלית. בין יעדיה נמנים:
- בניית מודלים של העדפות ומטרות;
- תיאור תנאים של אי-ודאות, סיכון וקונפליקט;
- פורמליזציה של תהליך הערכת החלופות;
- פיתוח נהלים להשוואה, דירוג, צבירה ומיון אפשרויות;
- ניתוח יציבות ומהימנות ההחלטות;
- יצירת מודלים ואלגוריתמים לתמיכה בקבלת החלטות.
ייעוד מתודולוגי
תורת קבלת ההחלטות אינה מהווה מתכון אוניברסלי, אלא משמשת ככלי לרציונליזציה של החשיבה ולתמיכה לוגית בבחירה. ערכה המעשי נעוץ באפשרות:
- לבנות ולפורמליז את המשימה,
- לדייק את המגבלות והמטרות,
- לחקור את ההחלטות המותרות,
- להגביר את הנימוק ואת שחזוריות הבחירה.
מקום ותפקיד במערכת המדעים
תורת קבלת ההחלטות התגבשה כתחום ידע נפרד במחצית השנייה של המאה ה-20, בקשר הדוק עם התפתחות ניתוח המערכות, הקיברנטיקה, תורת הניהול, הכלכלה והמתמטיקה היישומית. היא משלבת בתוכה רעיונות ושיטות השאולים מ:
- ניתוח מערכות;
- חקר פעולות;
- תורת ההחלטות הסטטיסטיות;
- תורת המשחקים;
- תורת הבקרה האופטימלית;
- קיברנטיקה כלכלית;
- מדעי המחשב ובינה מלאכותית;
- פסיכולוגיה קוגניטיבית;
- תורת ההתנהגות וכלכלה התנהגותית.
כל אחת מתחומים אלה בוחנת את בעיית הבחירה מעמדתה המתודולוגית שלה, ביחס לאובייקטים בעלי אופי שונה — ממערכות טכניות ועד להתנהגות אנושית. כתוצאה מכך התגבש תחום מדעי אינטגרטיבי, החוקר את קבלת ההחלטות כתהליך אוניברסלי של פעולה מכוונת-מטרה.
אפיון כדיסציפלינה יישומית
תורת קבלת ההחלטות מתפקדת באופן יעיל ביותר כאשר שיטותיה מיושמות בתבונה ולמטרתן — בהתאם למאפיינים של המצב הספציפי. היא אינה מחליפה את תהליך החשיבה או את מעשה הרצון של הבחירה, אך מספקת כלים לניתוח שיטתי, לחיפוש פתרונות ולנימוקם.
בעצם, זוהי תורת החיפוש והבחירה הרציונלית של החלופות המועדפות ביותר בתנאים של מידע מוגבל וריבוי מטרות.