Concept — מושג

מושג — יחידה קוגניטיבית מופשטת המשקפת את המאפיינים המהותיים המוכללים של קבוצת עצמים או תופעות. המושג מבנה את התפיסה, מארגן ידע, ומאפשר ביצוע סיווג, הסקת מסקנות, תקשורת וחיזוי. המושג מאופיין בשני היבטים:

• אינטנסיה — מכלול המאפיינים המהותיים.
• אקסטנסיה — מכלול העצמים הנכללים תחת המושג הנתון.

פונקציות

• קטגוריזציה — קיבוץ עצמים לפי מאפיינים משותפים.
• הסקת מסקנות — בניית קשרים לוגיים ומסקנות.
• ארגון הזיכרון — הכללת ניסיון לשם שינון ולמידה יעילים.
• תקשורת — יצירת בסיס משותף להעברת ידע.
• בניית ידע — גיבוש תיאוריות ומודלים מדעיים.

מבנה ופעולות

מושגים כפופים לפעולות לוגיות:

• איחוד — דיסיונקציה של קבוצות.
• חיתוך — קוניונקציה של מאפיינים.
• שלילה — משלים הקבוצה.

מבחינים בין:

• מושגים סוגניים — מחלקות כלליות יותר של עצמים.
• מושגים מיניים — קבוצות מפורטות בתוך הסוג.

המושג בהכרה המדעית

מושגים מבנים נתונים אמפיריים ומבטיחים את ניסוח הבעיות המדעיות. האופרציונליזציה שלהם נחוצה למדידוּת ולבחינת השערות. התפתחות המדע קשורה בהבהרה ובעיון מחדש של מערכות המושגים.

תיאוריות קוגניטיביות של המושג

• התיאוריה הקלאסית

המושג מוגדר באמצעות מכלול מאפיינים הכרחיים ומספיקים.

• תיאוריית האב-טיפוס

המושג נקבע על ידי הנציג הטיפוסי של הקטגוריה.

• תיאוריית הדוגמאות

המושג מיוצג על ידי מכלול דגימות שנזכרו.

• תיאוריה-תיאוריה

המושג משובץ במערכת של תיאוריות ידע מנטליות.

• תיאוריות אטומיסטיות

מושגים נחשבים ליחידות קוגניטיביות בלתי ניתנות לחלוקה.

הקשר עם השפה

מושגים מתבטאים באמצעות סימנים לשוניים, אך אינם מצטמצמים אליהם. השפה קובעת ומעבירה מבנים קונספטואליים, אולם המושגים עצמם יכולים להתקיים גם בצורות לא-מילוליות (למשל, בחשיבה דימויית).

בעייתיות

• המעמד האונטולוגי של מושגים (ריאליזם מול פסיכולוגיזם).
• המבנה (מאפיינים קפדניים מול אב-טיפוסים).
• המקור (מולדים או אמפיריים).
• יחסיות קונספטואלית בין מערכות קוגניטיביות שונות.
• בעיית ההלימה של התמונה המושגית למציאות.

ראו גם

• קונספציה
• פסיכולוגיה קוגניטיבית
• לוגיקה
• פילוסופיה של השפה
• אפיסטמולוגיה

קישורים

• Stanford Encyclopedia of Philosophy — Concepts
• Internet Encyclopedia of Philosophy — Concepts