System environment — סביבת המערכת

סביבת המערכת — מכלול האובייקטים, הגורמים והתנאים הנמצאים מחוץ לגבולות המערכת, אך מקיימים עמה אינטראקציה ומשפיעים על תפקודה. הסביבה מעצבת את הקשר קיומה של המערכת, יוצרת תנאי כניסה, מגבילה או מרחיבה את מאגר ההתנהגויות שלה, ועשויה להשתנות בהשפעת המערכת עצמה.

הגדרה כללית

הסביבה היא התחום החיצוני למערכת, שעמו מתקיים חילוף של מידע, חומר, אנרגיה או השפעות פונקציונליות. בשונה מתת-מערכות, יסודות הסביבה אינם חלק מן המערכת, אך משפיעים עליה באופן ניכר ולעיתים קרובות גם הם עצמם חשופים להשפעת נגד.

פתיחות ואינטראקציה

המערכת פועלת בתנאים של פתיחות, שמשמעותה קיום:

• כניסות — השפעות מצד הסביבה;
• יציאות — תוצרי פעילות המערכת החוזרים אל הסביבה;
• משוב — מנגנונים שבאמצעותם תוצאות פעולות המערכת נלקחות בחשבון בהתנהגותה הבאה.

מודל ה"קופסה השחורה" מתאר את המערכת דרך אינטראקציה עם סביבתה, תוך התעלמות מהמבנה הפנימי: נצפות הכניסות והיציאות בלבד.

מושג גבול המערכת

הגבול בין המערכת לסביבתה הוא מושג הנקבע באופן אנליטי, ועשוי להשתנות בהתאם למטרות המחקר, רמת הפירוט והתחום הנדון. הוא קובע אילו יסודות נכללים במערכת ואילו נחשבים חיצוניים לה.

הגבולות יכולים להיות:

• פיזיים (למשל, גדר של מתקן),
• לוגיים (למשל, בלוקים פונקציונליים),
• מושגיים (למשל, במודלים קוגניטיביים וארגוניים).

סיווג הסביבה

ניתן לסווג את הסביבה על פי מספר מאפיינים:

לפי אופי ההשפעה

• פעילה — משפיעה על המערכת באופן מודע או מכוון;
• פסיבית — יוצרת תנאי רקע.

לפי יציבות

• סטטית — המאפיינים אינם משתנים במהלך הניתוח;
• דינמית — פרמטרי הסביבה משתנים עם הזמן;
• טורבולנטית — שינויי הסביבה הם כאוטיים או חדים.

לפי מידת ההשפעה

• ניתנת לניהול — נתונה להשפעה מצד המערכת;
• בלתי ניתנת לניהול — אינה נתונה לשליטה, מחייבת הסתגלות.

הסביבה כגורם אי-ודאות

הסביבה היא לרוב המקור העיקרי לאי-ודאות חיצונית:

• מצבה והתנהגותה אינם תמיד ניתנים לחיזוי מדויק;
• אפילו שינויים חלקיים בסביבה עלולים לשנות באופן מהותי את משטר התפקוד של המערכת;
• יש להביא בחשבון את האופי ההסתברותי, המעורפל והתרחישי של השינויים הסביבתיים.

הסביבה בניתוח מערכות

בניתוח מערכות, חקר הסביבה כולל:

• זיהוי מרכיביה המרכזיים;
• דוגמנות שינויים אפשריים ותוצאותיהם;
• קביעת תלויות בין מצב הסביבה לאפקטיביות המערכת;
• גיבוש דרישות לאדפטיביות, יציבות וניהוליות של המערכת.

הסביבה בדוגמנות

במסגרת הדוגמנות:

• הסביבה נקבעת בצורת תנאי שפה, תרחישים או פרמטרים שליטה;
• ניתן לייצגה כמערך של משתני כניסה;
• במקרים מסוימים מחולקת לתת-סביבות: נורמטיבית, טכנית, חברתית, אקולוגית, שוקית ואחרות.

אבולוציה של הסביבה והשלכותיה על המערכת

בדינמיקה של האינטראקציה בין מערכות לסביבתן נצפים:

• האצת שינויים בהקשר החיצוני (מורכבות מואצת);
• תלות הדדית בין יסודות הסביבה לבין יסודות של מכלול מערכות;
• דפורמציה של הגבול: חלוקה מחדש של תפקידים בין המערכת לסביבה ככל שמשימות הניתוח מדויקות יותר.

הסביבה והיררכיית מערכות

כל מערכת ניתנת לבחינה כיסוד של מערכת-על גדולה יותר. הסביבה, בהתאם לרמת הניתוח, עשויה לכלול:

• מערכות-על (מערכות ברמה גבוהה יותר),
• מערכות מתאמות,
• מערכות כפופות או משרתות,
• הסביבה האקטואלית (הסביבה הקרובה בעלת ההשפעות המשמעותיות ביותר).

הסביבה וההתנהגות האסטרטגית

ניתוח הסביבה נדרש בעת:

• עיצוב אסטרטגיות פיתוח,
• גיבוש מערכת מטרות,
• הערכת יציבות הפתרונות.

אי-אפשר לנסח מטרה ריאלית וברת-ביצוע מבלי להתחשב בתנאי הסביבה.

ראו גם

• מערכת
• גבולות המערכת
• משוב
• אי-ודאות